רשות המחקר האירופית - המעבדה לחקר פסיכותרפיה

מענק ה-ERC

"מועצת המחקר האירופית (ERC) הוקמה כדי לתמוך במחקר מדעי פורץ דרך, מכל דיסציפלינה,
השואף להרחיב את גבולות הידע האנושי."

תורגם מתוך דבריה של מריה לפטין, נשיאת ה-ERC, מנאום שנשאה בנובמבר 2024.

המחקר המדעי תורם להרחבת גבולות הידע האנושי; הוא מקדם פיתוח של כלים, המאפשרים לנו להתמודד עם משברים ואתגרים בכל תחומי החיים. קרן המענקים של המועצה האירופית למחקר (ERC) הוקמה כדי להבטיח את המשך קיומו של מחקר מדעי פורץ דרך. הקרן מסייעת לחוקרים מבטיחים, בכל גיל ומכל דיסציפלינה להגשים את השאיפות המחקריות שלהם.

בשנת 2023, הוגשו מעל לאלפיים מועמדויות למענק המחקר "Consolidator Grant" ומתוכן נבחרו שלוש מאות ושמונה בלבד. פרופ' סיגל זלכה-מנו, ראש המעבדה לחקר פסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה, זכתה במענק לטובת חקר תופעת הסנכרון הבין-אישי ותרומתה לתהליכים טיפוליים ולריפוי.

המענק מאפשר לנו להרחיב את עבודת המעבדה לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה למען שיפור הטיפולים הקיימים לדיכאון; זאת דרך פיתוח גישות המתייחסות לצרכים והמאפיינים הייחודיים של כל אדם.

על תופעת הסנכרון

מהו סנכרון?

כבני אדם חשוב לנו להגיב לסביבה שלנו ובמיוחד לאנשים שסובבים אותנו. אנו נכנסים ויוצאים מאינטראקציות בין אישיות פעמים רבות בכל יום, הן עם הקרובים לנו והן עם זרים. התקשורת הבינאישית ידועה כבעלת השפעה על הבריאות הנפשית שלנו, אך האופן שבו האינטראקציות שאנו מקיימים משפיעות על בריאות הנפש נותר לוטה בערפל.

אנו מציעים כי סנכרון הוא מרכיב משמעותי העומד מאחורי המנגנונים שהופכים קשר בין-אישי למרפא. הסנכרון יכול לבוא לידי ביטוי בתיאום במגוון של מדדים כמו קצב הלב, רמת התנועתיות או גוון הקול של המשתתפים באינטראקציה.

סנכרון יכול לבוא לידי ביטוי בתיאום במגוון של מדדים כמו קצב הלב, רמת התנועתיות או גוון הקול של המשתתפים באינטראקציה.

בניגוד לתפיסה התאורטית המניחה כי יותר סנכרון תמיד יביא לתוצאות טובות יותר, אנו בוחנים את "חתימת הסנכרון" של כל אדם; טביעת אצבע ייחודית המאפיינת אותו ומתבטאת בקשריו עם דמויות שונות בחייו. כדי לאפיין את חתימת הסנכרון של אדם נרצה לשאול: עד כמה הוא נוטה לסנכרון עם אחרים באופן כללי לעומת שאר האוכלוסייה? בתוך המנעד של יכולת הסנכרון שלו מתי ועם מי הוא ייצור יותר סנכרון?

אנו בוחנים את "חתימת הסנכרון" של כל אדם; טביעת אצבע ייחודית המאפיינת אותו ומתבטאת בקשריו עם דמויות שונות בחייו.

מתוך התפיסה שכל אדם הוא ייחודי, אי אפשר להניח שרמות גבוהות יותר של סנכרון יביאו תמיד ועבור כל אדם לתוצאות חיוביות. כדי להצליח לקדם תהליכים אפקטיביים של ריפוי צריך להבין את החתימה הסינכרונית של כל אדם, מה עובד טוב ומה פחות בעבורו. ואילו סוגים של תיקונים יכולים לתרום ולהביא לאיזון.

מתוך התפיסה שכל אדם הוא ייחודי, אי אפשר להניח שרמות גבוהות יותר של סנכרון יביאו תמיד ועבור כל אדם לתוצאות חיוביות.

איך סנכרון יכול לתרום לריפוי?

אנו בוחנים את "חתימת הסנכרון" של כל אדם; טביעת אצבע ייחודית המאפיינת אותו ומתבטאת בקשריו עם דמויות שונות בחייו. כדי לברר האם קיימת "חתימת סנכרון" ייחודית לכל אינדיבידואל וכדי להבין האם שינוי שלה הוא חלק מהמכניזם שהופך קשרים בין- אישיים למרפאים, אנו מתמקדים בקשר ספציפי התָּחוּם במקום ובזמן- והוא הברית הטיפולית. הגישה החדשנית שלנו לקידום ההבנה של תופעת הסנכרון מתמקדת בקשר הנרקם בין המטופל למטפל במהלך הטיפול ומשלבת שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה (Virtual Reality).

הגישה החדשנית שלנו לקידום ההבנה של תופעת הסנכרון מתמקדת בקשר הנרקם בין המטופל למטפל במהלך הטיפול ומשלבת שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה (Virtual Reality).

הקולגות שלנו ברחבי העולם

אנו עובדים עם קולגות באוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. שיתופי הפעולה שלנו עד כה הם עם למעלה מ-100 אוניברסיטאות במעל ל-20 מדינות.

ביקורי חוקרים בינלאומיים במסגרת מחקר ה-ERC

ד"ר פביאן רמאסייר

בתחילת חודש מאי 2025 היה לנו הכבוד לארח את ד"ר פביאן ראמסייר, שפיתח את תוכנת הסנכרון MEA שמשמשת למחקר סינכרון תנועה מסביב לעולם. במסגרת ביקורו סייע דר' רמאסייר להטמיע מערכת לניתוח סנכרון תנועתי בזמן אמת לתוך המעבדה. מערכת זו תוכל לתרום למחקר פורץ דרך, על שילוב של משוב בזמן אמת למטפלים במהלך טיפול פסיכותרפי.

פרופ' אווה אלטמן, פרופ' פטריק גבהרד, פרופ' וולפגנג טשאכר

בסוף חודש מאי 2025 זכינו לביקור של שלושה חוקרים מובילים בתחומי הסנכרון:

פרופ' אווה אלטמן – פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה MSB שבברלין. תחומי המחקר המרכזיים שלו כוללים תקשורת לא-מילולית בטיפול פסיכולוגי, ובפרט סנכרון תנועתי ופיזיולוגי בין מטפל למטופל. מחקריו עוסקים גם בהערכת תהליכים טיפוליים, תוך התייחסות להיבטים הכלכליים של יעילותם בתחום הבריאות.

פרופ' פטריק גבהרד – חוקר בכיר במכון הגרמני לחקר בינה מלאכותית (DFKI) בסארבריקן, וראש הקבוצה לחקר מחשוב רגשי (Affective Computing Group) מאז 2007. עוסק בפיתוח מודלים חישוביים לרגשות אנושיים ולתהליכים פנימיים, בהתבסס על תיאוריות פסיכולוגיות של רגשות. זאת, במטרה להרחיב ולהעריך את היכולות של סוכנים אינטראקטיביים- חברתיים (SIA), בדגש על פיתוח אינטראקציות אמפתיות במערכות ממוחשבות טיפוליות.

פרופ' וולפגנג טשאכר – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברן. עוסק בממשק בין גוף לנפש בפסיכותרפיה, עם דגש על סנכרון לא-מילולי, גישת Embodiment, ותיאוריה של מערכות דינמיות. מחקריו משלבים ניתוח סדרות זמן, תהליכים עצמיים-מאורגנים ומודלים מתמטיים לחקר תהליכים טיפוליים.